פרודוקטיביות חלב גבוהה של פרות מזן גלסטינו-פריז
פרות גלשטה-פריזיאן הן תת-מין מזן הבקר של גלשטה. גאלשטינים גזעיים מבוססים בעיקר בחוות תעשייתיות גדולות. זן הפרות גלשטינסקיה יבול חלב גבוה. משק של 100 בעלי חיים מייצר 60,000 ליטר חלב בעונה.
חלב זה מתאים מאוד לייצור גבינות בוגרות, מכיוון שיש בו אחוז שומן גבוה.
זן הבקר גלשטינסקיה שייך למה שמכונה "גזעים מגוונים" של כיוון החלב. בעלי החיים נצפו. בפרות גלשטה הצבע העיקרי הוא לבן עם כתמים שחורים.
זן הפרות הגלסטינו-פריזי הופיע כתוצאה מהסלקציה בארה"ב ובקנדה. היווצרות תת-מין זה החלה במאה ה -17 והסתיימה ב -19. מטרת הבחירה של שתי המאה הייתה להגדיל את תפוקת החלב של זן הפרות ההולנדי.
במשך 212 שנה נבחרו אנשים עם ייצור החלב הגבוה ביותר. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לניקיון בעלי החיים, מכיוון שבשנות ה- 1800 הם עדיין לא ידעו לסרס את העטין.
על מנת לקבל חלב נקי וטוב היה צורך לנקות את האסם כל יום. כדי לחסוך משאבי עבודה, גידלו את זן הפרות ההולשטיין-פריזיאן.
יתרונות וחסרונות הגזע
יתרונות הגזע כוללים:
- כניסה מהירה לגיל ההתבגרות;
- תפוקת חלב גבוהה;
- יומרות להאכיל;
- האופי הרגוע של רוב האנשים.
פרות מזן גלסטינו-פרייז אמנם נחשבות נקיות, אך הכל תלוי בתנאי המעצר. אם ברפת, למשל, יש רצפות אדמה, העטין תמיד יהיה מלוכלך.
בהשוואה לפרות מזן גלשטה, אנשים מזן הגלשטה-פריזיאן נכנסים במהירות רבה יותר לתקופת ההתבגרות. אם ניתן לכסות את הגלשטינים בגיל 1.8-2 שנים, אז הגזע הגלשטינו-פריזי כבר "מביא" את הצאצאים הראשונים בשלב זה. פרות אלו מכוסות בגיל 16 חודשים.
חוסר היומרות של הגזע ל הזנה מאפשר להאכיל בעלי חיים בחציר ובפסולת מזון. הפרה של גלשטינו-פריז אוכלת גידולי שורש וסובין ברצון רב.
תיאבון גדול יכול להיחשב כחיסרון. הפרה תצטרך להאכיל שלוש עד ארבע פעמים ביום בתקופת הגדילה הפעילה ופעמיים ביום לאחר ההנקה הראשונה. ההשקעות במזון יהיו משמעותיות מאוד עבור משק בת פרטי, אך הן ישתלמו לאחר החליבה הראשונה.